#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם בני ביתו של המנודה צריכים לנהוג בו נידוי? ומה הראייה?<br>ומה דעת הראב""ד באשתו?<br>וכיצד הוכיח כן?<br>ומה דחה הר""ן?"	"צריכים, דאמרינן דמר זוטרא חסידא כשנידה עצמו על שהוצרך לנדות ת""ח, התיר לעצמו כשבא לביתו. ומה שבזמן זה התיר הוא כדי שלא יאסר על בני ביתו.<br>הראב""ד התיר באשתו, והוכיח כן ממה שהסתפקו בדין מנודה בתשמיש המיטה, ותיפו""ל מצד שצריכה להתרחק ממנו.<br>ודחה הר""ן דמשכח""ל במנודה לעיר אחרת ולא לעירו."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן למד רב גידל שנשבעים לקיים את המצווה?<br>ומה באור דבריו לס""ד? ומה הקשתה הגמ'?<br>ונימא דקמ""ל דאיכא לאו ורק קרבן ליכא?<br>ומה הבאור למסקנא?"	"נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך.<br>לס""ד קמ""ל דהשבועה חלה, והקשו דהא מושבע ועומד מהר סיני, וילפינן מקרא דלהרע או להטיב דאין השבועה חלה על מצווה.<br>ואע""ג די""ל דרק קרבן אין אבל לאו יש, א""כ ל""ל קרא דנשבעתי ואקיימה, לימא דע""ז אין מיעוט.<br>אלא קמ""ל דדבר ראוי והגון הוא להשבע על כך, שהרי דוד היה עושה כן."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""רב גידל אמר דהאומר אשכים ואשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלוקי ישראל.""<br>הרי נדר אינו בעשייה אלא באיסור חפצא?<br>ומנ""ל לגמ' דלא קמ""ל דדבר טוב הוא להשבע לזרוזי נפשיה?<br>ואיך חלה השבועה הרי מושבע ועומד הוא מהר סיני? ומה הכוונה בזה?"	"לאו דווקא נדר אלא שבועה, ופעמים קרי לשבועה נדר.<br>ואין לומר דקמ""ל לזרוזי מילתא, דא""כ היינו דרב גידל קמייתא דנשבעים לקיים את המצווה.<br>אלא חלה השבועה לגמרי, ואינו מושבע ועומד, דאי בעי פטר נפשיה בק""ש שחרית וערבית.<br>וביאר הר""ן דודאי הוא חייב ללמוד לפי כוחו כדדרשינן מקרא ד'ושננתם' שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך. ורק דכיון דאתי מדרשה ואינו מפורש בכתוב שבועה חלה עליו."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""האומר לחבירו נשכים ונשנה צריך להשכים."" מנ""ל?<br>ואלו ב' חידושים נכללו בדין זה? (2)"	"דכתיב ויאמר אלי קום צא אל הבקעה, וכשהגיע כתיב והנה כבוד ה' עומד, שהקדים לבוא.<br>ונתחדש דאף בלא הזכרת לשון נדר ושבועה חל החיוב.<br>ונתחדש גם דכיון שהוא אמר נשכים הוא מחוייב להשכים כמו שעשה הקב""ה."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מי שנידוהו בחלום?<br>ואם הוא יודע מי נידהו בחלום האם יוכל להתיר לו?<br>ואם התירו לו בחלום את הנידוי?<br>ואם נדר בחלום?	"צריך י' בני אדם להתירו, דאפשר שבשליחות המקום נתנדה.<br>ואף ביודע ל""מ שהוא יתיר, דאפשר שעשאוהו שליח לנדות ולא להתיר.<br>ואף אם התירו בחלום ל""מ, דכשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.<br>נדר בחלום הר""ן כתב דמסברא ל""מ, דבנידוי י""ל שמן השמים נידוהו, וזה ל""ש בנדר. אך הרשב""א בתשובה כתב על מעשה שבא לידו שצריך התרה."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה בנ""א צריך מי שנידוהו בחלום להתרה?<br>ואלו אנשים? ומה הכוונה בזה? (ב""פ בר""ן).<br>ואי ליכא?&nbsp;<br>ואי ליכא?"	"עשרה.<br>והוא דמתנו ותנו, אבל לא תנו לבד. [לעצמם ואינם מלמדים. ולפ""ב בר""ן קמ""ל דלא מתנו לבד, דהיינו משנה ולא גמרא].<br>ואי ליכא אפילו תנו לבד.<br>ואי ליכא ליזיל לפרשת דרכים ויאמר שלום לבי עשרה, ויגינו עליו מן הייסורים עד שימצא י' דמתנו."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נסתפקו בגמ' אי בעל נעשה שליח לחרטת אשתו, ופשטו דרק אי מכנפין.<br>מה הדין באדם רגיל? ומה צדדי הנידון בבעל? (לרמב""ם, ולתוס').<br>ומה ראיית הרמב""ם מירושלמי?<br>ומה הדין בשליחת כתב לב""ד? ואיזו ראייה הביא לזה הר""ש?"	"לרמב""ם אדם אחר ודאי לא עושה שליח, והוכיח מירושלמי שהסתפקו אי מתירים ע""י תורגמן שהנודר שם, ומשמע דע""י שליח ודאי לא. וכל הספק הוא בבעל דאשתו כגופו. ופשטו דאף בבעל שהיא כגופו לא הקילו אלא כשנאספו, אבל לאסוף לכתחילה לא, דלכתחילה בעינן שיהיה הנודר ממש שם.<br>לתוס' אדם אחר ודאי עושה שליח, והספק בבעל אי חיישינן דמתוך דנדרי אשתו קשים עליו יוסיף על חרטתה, ופשטו דבמכונסים לא חיישינן, ורק במכנס חיישינן דמתוך שהוא טורח יוסיף על החרטה.<br>והר""ש כתב דאף ע""י שליחת כתב מהני, דאחר שהחכם יודע הוא מתיר גם בלא ידיעת הנודר. וכמו בהפרה דאמרינן דהיא צריכה סליחה כשהפר לה בעלה ולא ידעה. ואין בין חכם לבעל אלא בלשון. [ולכאורה כ""ז לשיטת התוס' ולא להרמב""ם]."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רבינא היה נדר לאשתו, ושאל לרב אשי מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו.<br>מה פשט לו רב אשי?<br>ואלו ג' ש""מ?<br>ומה הדין בשמתא?"	"כי מכנפין נעשה שליח.<br>וש""מ דנעשה שליח, וש""מ דרק כשנאספו, וש""מ דאינו ראוי להתיר נדר במקום רבו. מהא דלא התיר לה רבינא עצמו או תלמידיו.<br>ובשמתא אפילו באתרא דרביה מתיר. וכן יחיד מומחה מתיר שמתא."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אדם מתיר נדרי עצמו? ונדרי אשתו?<br>ואיך א""ש מה שהוכיחה הגמ' דאין אדם מתיר במקום רבו, מהא דרבינא הוצרך לרב אשי להתרת נדרי אשתו? (2)"	"נדרי עצמו אין מתיר. נדרי אשתו מח' ת""ק ור' יהודה, והלכה כר' יהודה דאין מתיר.<br>הראייה מהא דלא צירף רבינא ב' הדיוטות עמו, דמהני לגבי בכור אף דאינו מתיר לעצמו.<br>ואי נימא דאשתו גרע לפי שהיא כגופו, ראיית הגמ' ממה שלא אמר רבינא לתלמידיו להתיר את הנדר."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יחיד מומחה שמתיר נדר ונידוי צריך להיות סמוך? ואלו ב' ראיות הביא בזה הר""ן?<br>ומה הדין ג' הדיוטות להתרת <b>נידוי</b>? ומה הראייה?"	"א""צ. דבירושלמי אמר רב על ר""ה דהוא ראש לראשי המטות ומתיר יחידי, ואף שלא היה סמוך. וכן בבבלי ר""נ אמר גבי בכור במקום שאין חכם כגון אנא, אף שלא היה סמוך.<br>וכתב הר""ן די""א דג' הדיוטות מועילים לנידוי, דבסנהדרין אמרו על נידויו דר""א הותר הנדר, אלמא דמקרי נדר. וכתב דכן דעת הרמב""ם."	נדרים דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דרשו מקרא ד'וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה'? (2)<br>ומהו לעתיד לבוא?	"א. אלו בנ""א שיראים להוציא את השם, ותהיה להם השמש לצדקה ומרפא.<br>ב. אין גהנום לעת""ל, אלא הקב""ה מוציא חמה מנרתיקה, וצדיקים מתענגים בה דכתיב ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק. ורשעים נידונים בה, כדכתיב הנה יום בא בוער כתנור.<br>ואין הכוונה שלא יהיה גהנום כלל, דודאי אחר מיתה יש גהנום לרשעים. אלא אחר תחיית המתים הרשעים יהיו לחרפות עולם באופן זה."	נדרים דף ח		
